#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלח. כיצד יתכן שאיש ואשה מולידים חמש אומות ומאי קמ""ל? (צט.)"	"ישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק ולהם שני בנים ונתגייר אחד מהם נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים, הטבילם לשם עבדות ונזקקו זה לזה הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד, שחרר את השפחה ובא עליה העבד הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד וממזר, שחרר שניהם והשיאן זה לזה הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד וממזר וישראל. וקמ""ל דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר."	יבמות צט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלט. כיצד יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה ומאי קמ""ל? (צט.)"	"ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן ושחרר את השפחה ונשאה ועמד וכתב כל נכסיו לבנה, נמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה. וקמ""ל דעבדא מטלטלי ור' מאיר היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה ואיבעית אימא הא קמ""ל דעבדא כמקרקעי דמי, ואתיא ככ""ע."	יבמות צט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמ. מטלטלים לכתובתה ממי גובה וממי אינה גובה 1) מדינא דגמ'<br>2) לאחר התקנה? (תוס' צט.)	"כתבו התוס' (ד""ה כתב):<br>1) ממיניה דידיה וממתנת שכ""מ לר' מאיר גובה ולחכמים אינה גובה. מיתומים וממתנת בריא לכו""ע אינה גובה.<br>2) ממיניה דידיה וממתנת שכ""מ ומיתומים גובה. ממתנת בריא אינה גובה."	יבמות תוס' צט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמא. כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה והגדילו ושיחררו זה את זה אין נותנים להם קדשים ואין מוציאין שלהם מידיהם. אלו שני פירושים כתב רש""י, מה קשה על כל אחד ומה תירצו התוס'?"	"א. אין נותנים להם קדשים להקריב, ואם היו חייבים עולה או חטאת ואשם אין כופים אותם לתתם לאנשי משמר להיות עבודתם ועורם לאנשי משמר אלא או יקריבו להם קרבנות ויחזירו להם הבשר והעור ויתנום לכל מי שירצו או הללו יעשו שליח כל כהן שירצו להקריב את קרבנם או ישהו את קרבנם עד שיתרצו הם לתתם לאנשי משמר, והקשה על זה רש""י דהיכא דלא מצי עביד עבודה שליח נמי לא מצי משוי. ותירצו התוס' (ד""ה ואין) דשאני הכא דאם יבוא אליהו ויאמר שהוא כהן היה ראוי לעבוד עבודה, כמו חולה וזקן שנותן לאיזה משמר שירצה הואיל וע""י הדחק ראוי לעבודה.<br>ב. אין נותנים להם קדשים בבכור ובחרמים קאמר, ואין מוציאים את שלהם מידם. והקשו התוס' דאיך מניחים את חרמיהם בידם הרי חרמי כהנים עד שלא באו ליד כהן הרי הם כהקדש ורק משבאו ליד כהן הרי הם כחולין. ותירצו שיתנו זה לזה ויתנו ביניהם."	יבמות צט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמב. ר' יוסי אומר חולקים תרומה לעבד אע""פ שאין רבו עמו. מדוע אין לחוש שישאל לאחר 1) שישתחרר 2) שימכרנו רבו לישראל 3) שימכרנו לישראל ויאמר לו רבו עשה עמי ואיני זנך? (תוס' צט:)"	"תירצו התוס' (ד""ה ואם):<br>1) שלא יחזיק עצמו בעבד.<br>2) דכיון דמזונותיו על רבו לא יהא חוטא ולא לו.<br>3) שמא הא לא שכיח."	יבמות תוס' צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמג. כיצד ארע שבקשו להעלות עבד לכהונה ע""פ עדותו של ר' אלעזר בר צדוק? (צט:)"	ראה שחולקים תרומה לעבד בלא רבו במקומו של ר' יוסי שלא היו מעלים שם מתרומה ליוחסין והעיד במקומו של ר' יהודה שלא היו חולקים תרומה לעבד בלא רבו משום שמעלים שם מתרומה ליוחסין.	יבמות צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמד. מאיזה גיל כהן נושא כפיו? (תוס' צט:)	"כתבו התוס' (ד""ה ואלו) דקטן היודע לישא את כפיו עולה עם הגדולים. בפני עצמו כשיביא ב' שערות. לישא בקביעות כשיתמלא זקנו."	יבמות תוס' צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמה. מדוע אין חולקים תרומה בבית הגרנות 1) לחש""ו 2) לטומטום ואנדרוגינוס 3) לעבד 4) לערל וטמא 5) לנושא אשה שאינה הוגנת לו 6) לאשה? (צט: - ק.)"	1) דלאו בני דעה נינהו וזילותא דתרומה לחלק להם בגורן לעיל כל.<br>2) דבריה בפני עצמם נינהו והויא זילותא דקדשים.<br>3) דלמא אתי לאסוקי מתרומה ליוחסין.<br>4) משום דמאיסי.<br>5) משום קנסא.<br>6) פליגי בה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, חד אמר משום גרושה וחד אמר משום יחוד, ואיכא בינייהו בי דרא דמקרב למתא ולא שכיחי ביה אינשי אי נמי דמרחק ושכיחי ביה אינשי.	יבמות צט: - ק.		
